תור: העולם האפל
במעבר לסרט הבא בדרך למלחמת האינסוף, אנו מסתכלים על ת’ור: העולם האפל. זה המשכו של הסרט הראשון של תור וזה בערך!
תראה, אני אהיה כנה: אני לא המעריץ הגדול ביותר של הסרט הזה. הראשון היה הגון וממש אהבתי את זה כשהוא יצא לראשונה. זה לא היה איש הברזל וזה לא היה הסרט הכי טוב בשלב הראשון של ה- MCU, אבל זה היה שמיש. בינתיים, העולם האפל היה אכזבה. קיוויתי שהם יעברו תפנית חדשה עם ת’ור (כריס המסוורת ‘) ושנראה יותר את אסגארד וכל העולמות האחרים בתשעה העולמות, ואנחנו כן קיבלנו אותם – פשוט לא כמו שהייתי רוצה.
הסיפור מתחיל בסיפור רקע על המלחמה בין האסגרדים לאלפים האפלים, כשמלקית הוא הנבל (אחד שלא כל כך זכור מזה). המוטיבציה שלו היא ה- Aether, אחד מאבני האינפיניטי בקרוב ב- MCU. מלבד זאת, אין מוטיבציה אמיתית מעבר לעולמות כובשים.
ואז, אנו רואים תור שחסר לו את ג’יין פוסטר (נטלי פורטמן) כשלפתע הוא צריך לחפש אותה כי היא נעלמת. היא מוצאת את האת’ר וקולטת אותו, אז ת’ור צריך לחפש אותה ולהציל אותה. אבל כשמלקית מגיע לאסגארד בחיפוש אחר האת’ר, זה תלוי בת’ור, ג’יין ולוקי (טום הידלסטון) להציל את העולם.
לסרט אכן היו בו כמה רגעים נהדרים. האקשן היה נהדר, כריס המסוורת ‘וטום הידלסטון עדיין מחזיקים כימיה על המסך, וזה נראה מאוחר יותר אצל ראגנארוק. היו גם כמה רגעים מצחיקים, כמו מתי ת’ור תלה את המג’ולניר לקיר כשנכנס לדירה וכשלוקי ות’ור שוחחו באסגרד ואז לוקי עבר לקפטן אמריקה. רגעים כאלה היו נהדרים כי אלה שתי דמויות שדאגנו להן. אבל חוץ מזה, לא ממש אכפת לי משאר הסרט.
זה לא הסרט הגרוע בעולם, אבל זה היה סרט מילוי כל כך ברור, כך שאנשים יוכלו לראות מה בזמן שחיכינו לנוקמים: עידן האולטרון. זה סרט שאני יכול לשים להעביר זמן, אבל שום דבר אחר.
כל הסרט נראה תפל. אסגארד נראה מדהים בסרט הראשון וכשצפיתי בסרט הזה לא יכולתי להפסיק לחשוב, “איפה הקסם של אסגארד שראיתי בת’ור?” בטח, זה נושא שיש ל- MCU באופן כללי, אפילו האהוב עליי (חייל החורף) יש את זה, אבל כשהוא יוצא מ- Iron Man 3, זה נראה רע. אפילו העולם האפל עצמו הוא תפל! עבור סרט שנקרא “העולם האפל” היית צריך לגרום לו להיראות מרושע או אפילו מעניין. אבל לא! זו פשוט שממה.
בעיות נוספות שהיו לסרט הזה היה שמלכית היה משעמם. האמת, זכרתי את שמו רק כי זה נשמע רע, אבל הלוואי שיכולתי לומר את אותו הדבר לגבי הדמות. אני חושב שזה כאשר MCU התחיל עם היעדר נבלים כי לוקי היה כל כך מדהים ב”הנוקמים “שהם לא יכלו לעמוד בראשו.
כמו כן, הבעיות שהיו לי בסרט הן יותר מדי תערוכות, יותר מדי ג’יין פוסטר, פחות ת’ור ולוקי, פחות אקשן, פחות אסגארד ו- WAY TOO DARSEY.
בואו נדבר על דארסי לרגע. לא אכפת לי לדמויות הקלה קומיקס סרטי מדע בדיוני בסרטים כשהן נעשות נכון. למרבה הצער, זה לא עובד כאן. דארסי צריך להיות הדמות הכי מעצבנת בכל סרטי ה- MCU ללא ספק. מעולם לא התכווצתי כל כך הרבה לדמות בזיכיון הזה מאשר שלה. היא תמיד מפצחת בדיחה ונכשלת כל כך קשה ומקבלת זמן מסך רב יותר אפילו מחבריו של תור! אני לא מבין את מטרת הדמות שלה ואפילו לא את “העוזרת” שלה. אם לסרט היה פחות ממנה ויותר עבודה על הסיפור אז אולי הייתי יכול לאהוב את זה, אבל אני לא יכול לעזור לעצמי ולהיות כועס רק לחשוב על הדמות הזו.
אני מודה, הזריקה הזו של תור שתפס את מג’ולניר הייתה אחת החסידות הבודדות של הסרט הזה.
ת’ור: העולם האפל הוא סרט שמיש שלא הצליח לדחוף את דמותו של ת’ור ועולמותיו. האקשן נהדר, יש כמה רגעים נהדרים, אבל הסיפור החסר, דארסי והמראה התפל של הסרט הזה הופכים אותו לסרט נשכח עבורי. אולי תאהב את זה וזה בסדר! הסרטים האלה הם להנאת כולם והולך להיות סרט שמוצא חן בעיני אחרים, אבל זה לא עבד בשבילי עוד בשנת 2013 וזה בעיקר לא עבד לי עכשיו. לְמַרְבֶּה הַמַזָל,
Thor: The Dark World – 2013
